<h1>סמ"ק סימן רס"א</h1>
<h2>דף קי:</h2>
שלא להלין שכר שכיר שנאמר (ויקרא י"ט) לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר, כל הכובש שכר שכיר (דף קי"א) עובר בארבעה לאוין, ועשה, משום בל תעשוק, ומשום בל תגזול, ומשום בל תלין, ומשום לא תבוא עליו השמש, ועשה ביומו תתן שכרו, ודוקא (ת"כ פ' קדושים פ"ד) בקר ראשון בלבד, אבל מכאן ואילך אינן אלא בלאו מדבריהם והוא אל תאמר לרעך לך ושוב (משלי ג'), אחד שכר אדם (דף קי"ב) ואחד שכר בהמה, וכלים עובר עליהם, לא תבעו או אין לו במה לפרוע, או המחהו אצל חנוני, פי' (רי"ף קכ"ה פסק כן) שאמר לחנוני לפרוע לו אינו עובר, אבל מכל מקום אם לא פרעו החנוני רשאי הפועל לחזור אצל בעל הבית כרבה, נתן (דף קי"ט) טליתו לאומן וגמרו, והודיעו כל זמן שהכלי ביד האומן אינו עובר עליו, נתנה לו בחצי היום כיון ששקעה עליו חמה עובר משום בל תלין, והכי מסיק רב ששת (שם) ובגר תושב (דף קי"א) אינו עובר עליו בלאו אלא בעשה ביומו תתן שכרו ובהמה וכלים איכא דאמרי דאינו עובר עליו בעשה רק בלאו, ולכך חלקתי' לשתי מצות (לעיל בסי' רנ"ג כת' העשה).
